שידב פלסטיקה בע"מ נ' דהן - פסקדין

החלטה

1.התובעת היא חברה לאספקת חומרי בניין, והנתבע מנהל עסק למכירת חומרי בניין.

על פי הנטען בתביעה, הנתבע הזמין באמצעות בית העסק שלו (דרור התקנות) חומרי בניין מהתובעת וחתם על ערבות אישית (ערבות שכנראה לא היתה נחוצה כלל ועיקר, שכן העסק אינו חברה בע"מ, ולמעשה מדובר לכאורה בהזמנה אישית של הנתבע עצמו).

2.על פי הנטען בתביעה, במהלך שנת 2008 הנתבע רכש מהתובעת חומרי בניין ונותר חייב לתובעת סך של 16,099 ₪, והפניות אליו להסדרת החוב לא נענו.

3.ביום 27/12/09 ניתן נגד הנתבע פסק-דין בהעדר הגנה.

4.הבקשה שבפני היא בקשה לביטול אותו פסק-דין שניתן בהעדר הגנה.

הבקשה הוגשה בתחילת חודש אוקטובר 2011, ומשהובאה בפני, קבעתי כי עד להחלטה בה יוגבלו הליכי ההוצאה לפועל לעיקולים ברישום בלבד, למעט עיקולי עו"ש ומשכורת – שיבוטלו.

5.הדיון במעמד הצדדים נקבע להיום.

לקראת הדיון היום הגישה התובעת תגובה בכתב, והתנגדה לביטול פסק-הדין, ולחילופין, הציעה כי אם עמדתה לא תתקבל, יש לחייב את הנתבע בהפקדת מלוא החוב בתיק ההוצל"פ כתנאי לביטול פסק-הדין.

6.התובעת מציינת בין השאר כי הנתבע מודה שידע לראשונה על פסק-הדין עת קיבל את אזהרה ההוצאה לפועל לפני למעלה משנה, בחודש ספטמבר 2010, כלומר הבקשה לביטול פסק הדין לא הוגשה בתוך 30 יום מהמצאת פסק-הדין, וגם לאחר שהנתבע ידע על פסק-הדין, הוא ישב בחיבוק ידיים שנה שלמה.

7.בנוסף, מתנגדת התובעת לביטול פסק-הדין, גם משום שהנתבע עצמו מודה שהוא קיבל את כתב התביעה בזמנו ולא הגיש כתב הגנה, כלומר לא מדובר בביטול מחובת הצדק בשל פגם שנפל בהליך מתן פסק הדין, אלא בטעות של הנתבע, טעות שהוא לא הזדרז לתקן אותה גם לאחר שנודע לו שהיא הביאה למתן פסק-דין נגדו, ורק לאחר שהליכי ההוצאה לפועל נעשו בלתי נסבלים מבחינתו, הוא טרח לראשונה לפנות לבית המשפט, ממנו התעלם עד כה.

8.בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, חזר כל צד על טענותיו. הנתבע למעשה הודה שקיבל בזמנו את כתב התביעה ולא התגונן, הוא גם הודה שקיבל את האזהרה של ההוצאה לפועל לפני למעלה משנה, הוא הראה את אזהרה ההוצאה לפועל שבה ישנה תמצית של פסק-הדין שניתן נגדו.

ברע"א 8040/98, פרושינובסקי נ. שטרן, נקבע כי לפי סעיף 79 א' לחוק ההוצל"פ, תמצית ההחלטה הנשלחת על ידי המערכת הממוכנת תשמש ראיה לנכונות האמור בה, ולכן, כך נקבע שם, היא יכולה להיחשב לפסיקתא לפי תקנות סדר הדין האזרחי, והתוצאה שנקבעה שם היא שבהמצאת האזהרה מתחיל מירוץ המועדים להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

9.התוצאה מכל האמור לעיל היא, שהנתבע אכן כשל פעמיים: פעם אחת באי הגשת כתב הגנה גם לאחר שכתב התביעה הומצא לו, ופעם שניה בכך שישב בחיבוק ידיים שנה שלמה לאחר שפסק הדין הומצא לו.

לוּ היה מדובר במקרה ברור שבו יעלה בידי להוכיח את צדקתו, לא הייתי מהסס והייתי מבטל את פסק הדין ללא תנאי.

לנוכח העובדה שסיכויו של הנתבע לזכות בהליך אינם ברורים, אין מקום לביטול פסק הדין ללא תנאי, אך יש מקום לביטולו בכפוף להפקדה, הואיל ובעצם התברר בדיון שבפני שהוא טוען שמנהל התובעת היה שותף לאיזו תרמית נגדו.

10.אינני רואה בהתנהגות הנתבע משום זלזול בבית המשפט, אך ברור שמדובר במחדלים חמורים מאוד.

אשר על כן, בהתחשב בכך שטענתו היא בעצם תרמית, הן של הסוכן והן של התובעת, אני מורה כי בכפוף לכך שנתבע יפקיד בקופת בית המשפט את הסכום של 18,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום, וכן הוצאות משפט בסך 2000 ₪, ובסה"כ 20,000 ₪ - פסק הדין יבוטל, אך היה והסכום לא יופקד במלואו כאמור לעיל, הבקשה תידחה והצו הזמני שניתן להגבלת הליכי ההוצאה לפועל יבוטל.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.